סגירת תערוכה המוצגת כעת בגלרית האמנים עופר, רמת אביב

ימים
שעות
דקות
שניות

אמן עצמאי, שפיתח עצמו בעיקר כאוטודידקט.

ניכר כי במהלך השנים הגיע לרמה גבוהה מאד, תוך שהתנסה במגוון סגנונות וחיפושים אמנותיים. אך, מעל הכל נראה כי הוא מתחבר לסגנון הריאליזם.

היה מעניין לראות את תהליך החיפושים וההתנסויות שהוא עבר. ממש כמו אמן, אשר מחויב במלוא הרצינות לאמנות שלו. מעבר לכך, הוא משלב בתוך העבודות מחשבה, נשמה וכמובן כשרון מולד.

נורית טנא – אוצרת (פברואר, 2009)

היכולת הגבוהה בציור פיגורטיבי, השימוש הנכון, היפה, העשיר (הדשן), השליטה הטובה בעקרון האור – הביאו את ציוריו של בן ציון לרמה מקצועית.

ובכל זאת, כאשר הוציא את עבודותיו לרשות הרבים, ניכר בהן שמדובר בלא רק (צבע) שמן על בד. כמבקש לאמר: לא מספיק שהציור נכון, מקצועי, הוא הרבה יותר מזה. טמונים בו תחושות, חוויות, רגשות, עצב, שמחה, כאב, מחשבות, השלכות – חלק מאישיותו, מנשמתו – "תהליך היצירה" של האמן, אשר הופך את "המוצר" ל"יצירה", כמהות שלמה אחת.

בציורי האמן את המשפחה, הנופים, תגובתו למציאות העכשווית, קיים אותו "תהליך היצירה", אשר יוצק לעבודותיו את איכותן כיצירה אישית מקורית.

זכריה (טודי) שדה ז"ל – אוצר (2002)